סקר הר מנשה

סקר ארכיאולוגי ביסודו הוא מיפוי. אנו ממפים את כל האתרים ההיסטוריים, מודדים אותם, רושמים ומצלמים ולבסוף מתארכים באמצעות איסוף מדוקדק של החרסים על פני השטח. לעתים, באתרי מפתח, עורכים גם חפירות.

סקר הר מנשה הוא פרויקט ארכיאולוגי הנמשך זה 30 שנה ויותר. זו סקירה רגלית, מטר-מטר, של שטח ענק בן 3000 קמ"ר – כרבע משטח ארץ-ישראל בלי הנגב. זה הסקר הארכיאולוגי הגדול בעולם כיום – מבחינת גודל השטח, אורך הזמן והרזולוציה. עד עתה פורסמו ארבעה כרכים של תוצאות הסקר בעברית ושניים באנגלית .

הסקר התחיל ב-1978, לאחר שזרטל החלים מפציעתו במלחמת יום כיפור. הוחלט לסקור את השומרון ובקעת הירדן מהסיבות הבאות :

  1. זה שטח גדול מאוד שלא נסקר ולא היה ידוע קודם עם סיכוי לחומר חדש.
  2. באזורים אלה נשתמרו אורחות חיים קדומים – בדווים, רועים, פלחים וחקלאות מסורתית, שלא נשתנו הרבה אלפי שנים. מהם ניתן ללמוד על מה שכבר אינו קיים בישראל המודרנית.
  3. רוב המסורות בתנ"ך על ראשית עם ישראל קשורות בשומרון: א. חציית הירדן והגילגלים. ב. התנועה ממזרח למערב. ג. טקס הגיבוש ויצירת העם בהר עיבל. ד. ההתנחלות והמאבק הראשון עם הכנענים. ה. הדו קיום עם הכנענים. ו . השופטים. ז. הקרב בין ברק לסיסרא ושירת דבורה. ח. מסורות שכם בשופטים ט. ט. היציאה מנחלת מנשה של שבעה שבטים – צפונה ודרומה, והתנועה לאורך ההר המרכזי משכם לירושלים, ועוד. גם האבות מסתובבים הרבה בשומרון (אברהם ויעקב), אך לגביהם אין לנו חומר מדעי.
  4. בשומרון קיימות תצורות נוף מעניינות וייחודיות: בקעת נהר, הר, עמקים פנימיים וכו ' .
    במשך 33 שנות הסקר נסקרו רוב השטחים המדוברים. נתגלו כ-1530 אתרים מכל התקופות, מתוכם קרוב ל-90% חדשים! כך נוצרה מפה ארכיאולוגית והיסטורית חדשה. מה שמחייב ניתוח חדש של תהליכים היסטוריים.

שיטת הסקר כוללת תנועה רגלית בכל הנופים, גילוי ורישום מדעי של כל המצוי בשטח – מאתרי יישוב קדומים ועד דרכים, בורות מים, גתות וכו'. זה תהליך איטי ורב-שנים, אך הוא היחיד המאפשר לייצר תמונות היסטוריות נרחבות.


עד עתה הופיעו ארבעה כרכים בעברית של פרסום הסקר, ועוד שניים באנגלית. ואלה הם:

  1. אדם זרטל, סקר הר מנשה, כרך ראשון – קער שכם, הוצ' אוניברסיטת חיפה ומשרד הבטחון, 1992.
  2. אדם זרטל, סקר הר מנשה, כרך שני – העמקים המשרחיים וספר המדבר, הוצ' אוניברסיטת חיפה ומשרד הבטחון, 1996.
  3. אדם זרטל וניבי מרקם, סקר הר מנשה, כרך שלישי – מנחל עירון לנחל שכם, הוצ' אוניברסיטת חיפה ומשרד הבטחון, 2000.
  4. אדם זרטל, סקר הר מנשה, כרך רביעי – מנחל בזק עד הסרטבה, הוצ' אוניברסיטת חיפה ומשרד הבטחון, 2005.
    1. Zertal, A., 2004. The Survey of the Manasseh Hill-Country, vol. 1 – The Shechem Syncline, Brill, Leiden.
    2. . Zertal, A., 2007. The Survey of the Manasseh Hill-Country, vol. 2 – The Eastern Valleys and the Fringes of the Desert, Brill, Leiden.

היום נהיית לעם – סיפור המזבח בהר עיבל

סיפור המזבח בהר עיבל הוא מהמרכזיים בתורה, ושייך לסוג ה"מסורות המכוננות" (formative traditions). בדברים כ"ז, 10-1, מצווה משה, בהיותו בעבר הירדן, על עם ישראל וזקניו לבנות מזבח לה' אלוהי ישראל בהר עיבל. ליד המזבח אמורים להתאסף כולם, לערוך את טקסי הברכה והקללה בנוכחות ארון הברית, הכהנים והלויים ו"להיות לעם לה' אלהיך". ביהושע ח, 35-30, נמצא תיאור מפורט של טקס הקמת המזבח. הטקס בהר עיבל הוא החשוב ביותר עם ההגעה לכנען ולאחר מתן תורה בהר סיני.
עוד לפני כן, כהקדמה לסיפור המזבח, מורה משה לעם כיצד להגיע להר עיבל מעבר הירדן, והוא מגדיר חמש הגדרות גיאוגרפיות בין הירדן לעיבל ולגריזים (דברים יא, 30-29).
רוב החוקרים ראו בסיפור המזבח בהר עיבל מיתולוגיה מאוחרת, דויטרונומיסטית, שנכתבה ונערכה במאה השביעית לפנה"ס (יאשיהו), מאות שנים אחרי תקופת האירועים וללא רקע היסטורי. ב-1980, סמוך לתחילת הסקר (ראה סרט מס' 3), גילינו אתר בצידו המזרחי של הר עיבל שתוארך לתקופת ההתנחלות המוקדמת (ברזל א', 1000-1250 לפנה"ס). בחפירות שנערכו במקום במשך שמונה שנים (1989-1982) נתגלה מזבח עולה ישראלי גדול, בנוי במתכונת המזבח של בית שני בירושלים (כמופיע במשנה, אצל יוסף בן מתתיהו ובעוד כמה מקורות). פרט לזהות הארכיטקטונית בין שני המזבחות (כבש, סובב, מבנה רבדים, חצרות, כיוונים) נמצאו גם מתקנים להנחת מנחות לאל סביב המזבח, ככתוב בספר שמואל א, וכן שתי חרפושיות של רעמסס השני "הגדול" (1220-1280 לפנה"ס), שנחשב כפרעה של יציאת מצריים על פי אסכולת אולברייט אך מקומו במסורת האחרונה לא הוכח.
בתוך המזבח נמצאו שכבות אפר ועצמות קרבנות, שהתאימו היטב לדיני הקרבנות בתורה (זכרים צעירים של צאן, בקר ועיזים; לא נמצאו חיות בית אחרות אבל נתגלו עצמות יחמורים).
אין ספק בזהותו של האתר כמזבח עולה, נתון בתוך שני מתחמים. סידור המתחמים מתאים בדיוק לתיאור הטקס בספר יהושע פרק ח, פסוק 33, לפיו התחלק העם בטקס לשלושה חלקים: העם עצמו, הזקנים, השופטים והשוטרים, והכהנים והלויים נושאי ארון ברית ה'. המיתאם בין המתחמים לתיאור מאפשר לראשונה לשחזר טקס מקראי מרכזי. המזבח בעיבל הוא היחיד ממזבחות העולה הישראליים שנתגלה שלם על כל חלקיו. כל שאר המזבחות הגדולים – ירושלים, בית אל, גבעון וכו' – לא נשתמרו.
לאור הגישה המחקרית הרווחת בחוגים רבים, לפיה הסיפור המקראי על ראשית ישראל איננו היסטורי, היתה תגלית המזבח בהר עיבל מעין "הלם על התודעה": לראשונה נמצא אתר התואם לחלוטין תיאור מקראי מרכזי הקשור לראשית העם.
העימות עם השומרונים: א. השומרונים רואים בהר גריזים את ההר שעליו נבנה המזבח, והתגלית "מושכת את השטיח" באופו כללי מתחת רגלי האמונה השומרונית, ומוכיחה שהמסורת היהודית היא הנכונה; ב. מסתבר, שההר המוגדר כ"גריזים" ע"י השומרונים איננו גריזים המקורי אלא, בתהליך היסטורי מרתק, ההר אליו העבירו השומרונים את השם המקורי מג'בל כביר – גריזים של התורה. במלים אחרות, אפשר להראות איך שינו השומרונים את העובדות.

אתה עובר את הירדן – הגילגלים וראשית העם

בקעת הירדן היא אזור מפתח להבנת התנ"ך וראשית ישראל.
לכאן, מצד מזרח (עבר הירדן) ולפי המסורת המקראית, מגיעים הישראלים בראשות משה ויהושע, חוצים את הירדן ונכנסים לארץ המובטחת. כאן הגיבוש הראשון (מסורות יריחו) וקיימת גם הגירסה המקבילה, שאינה מוכרת בציבור - "הכניסה הצפונית" (דברים יא). זו סותרת לכאורה את מסורת יריחו ולפיה נכנסו מצפון הבקעה, מאזור הג'פתליק וגשר אדם, והלכו קודם כל לעיבל וגריזים לטקס ראשית העם, הברכה והקללה.
במקרא מופיעות לפחות חמש מסורות על ראשית ישראל בבקעת הירדן:
1. חציית נהר הירדן, הקמת הגילגל וכיבוש יריחו (יהושע א-ה);
2. "הכניסה הצפונית" (דברים יא, 30-29), וראה למעלה;
3. המסורת על הקמת מרכז פולחני באדם העיר ליד הירדן (תהלים סח;
הושע ו) שהתחרה בשילה;
4. מרד שבטי עבר הירדן נגד שבטי ישראל (יהושע כב) והקמת מזבח;
5. אהוד בן גרא והגילגל (שופטים ג). המחקר המודרני לא לווה במחקר ארכיאולוגי מדוקדק של הבקעה, מה שסייע להשקפה הרואה במקרא הקדום מקור בלתי היסטורי.
ב-20 השנים האחרונות, ובמסגרת סקר הר מנשה שהצוות היוזם מנהל אותו, נחקרה בקעת הירדן לראשונה בחקר מלא. זהו סקר מפורט ורגלי (עם צילומי אויר לאחר מכן), מטר אחר מטר, של אזור שכמעט לא נחקר קודם לכן ונמשך גם כיום. נחפרו גם שני אתרים,שסיפקו מידע רב. תוצאות החקירה הביאו למהפכה בהבנת הבקעה, מהפכה שקירבה מחדש את המקרא והוכיחה את אמיתותן של חלק גדול מהמסורות המופיעות בו. להלן חלק מהתוצאות:
מהפכה יישובית: במהלך הסקר נתגלו למעלה מ-200 אתרים חדשים, כולם מראשית ההתנחלות הישראלית, שנוסדו לאחר ריקנות יישובית בתקופה הכנענית (כ-10 אתרים בלבד(. רובם המכריע של היישובים החדשים הם מתחמים-מכלאות השייכים לנוודים מגדלי צאן, שלידם עמדו אוהלים. זה מקביל לתיאור המקראי של בני ישראל המגיעים לאחר נדודים במדבר, ולפנינו עדות ארכיאולוגית לאופיים הבסיסי של הישראלים הקדומים. תובנו אלה סותרות את ההשקפה לפיה היו הישראלים צאצאי האיכרים הכנענים ולא נכנסו כלל מעבר הירדן.
ניתוח סוציולוגי גם מראה שהאוכלוסיה החדשה חייבת היתה לבוא מבחוץ, בשל מספרם הגדול של האנשים, שלא יכול לנבוע מגידול טבעי. ושוב – הדבר מחזק את תפיסת המקרא ומהווה שינוי בהבנתנו – לראשונה הוכחה עובדתית על אפיים הסוציאלי של בני ישראל ומוצאם.
הגילגלים: "גילגל" הוא מחנה, מקום כינוס ופולחן של שבטי ישראל. הוא נזכר 37 פעמים במקרא וזוהו בשמם ובמקומם כשבעה גילגלים. אין זה מקום ספציפי אלא סוג של אתר – כמו עיר, כפר או מחנה. כל הגילגלים שייכים לראשית ישראל (אף כי חלק המשיכו להתקיים גם בתקופת ממלכת ישראל) וכולם מרוכזים בבקעת הירדן ובהר המרכזי הדרומי (אזורי בית אל-שילה וכו'). אין הם מופיעים בנגב, בגליל, בעמקים או בעבר הירדן. עד הסקר בבקעה לא זוהה שום גילגל מבחינה ארכיאולוגית, והחוקרים לא ידעו כיצד הוא נראה.
באמצעות הסקר נתגלו לפחות ארבעה מתחמים גדולים, הנושאים אופי של מקום כינוס ופולחן. שלושה בבקעת הירדן עצמה ואחד בנחל תרצה. לדעתנו, נושאים אלה את כל סימני ההיכר של הגילגלים המקראיים. וכך אפשר, לראשונה, להראות מה אופיו וכיצד נראה אתר חשוב זה.
"אתרי הסנדל": המחנות-מתחמים הגדולים שמצאנו, שכולם הוקמו בראשית ההתנחלות (מאות 12-13 לפנה"ס), דבר המתאים לתפיסה המקראית, עוצבו בצורה של מעין "סנדל" גדול. החפירות בשני אתרים מסוג זה (בהנהלת דרור בן-יוסף) הוכיחו כי אלה נבנו בשלב אחד, בראשית הברזל א', וקיומם נמשך זמן רב. שניים מהם הוקפו, במלואם או בחלקם, במסלול בנוי ("דרך תהלוכות"). בתוך המתחמים לא נמצאה כמעט בנייה, והיו אלה שטחים פתוחים, לעתים מרוצפים, שהוקפו בקיר מתחם נמוך. בתוך המתחמים נמצאו מתקנים נוספים, שפירושם אינו ידוע לעת עתה.
פרט לשלושת האתרים בבקעת הירדן נמצא אתר "סנדל" נוסף גם בנחל תרצה. גם המתחמים של הר עיבל עוצבו בצורה דומה.

אודותינו
הצוות
הסקר
אתרי מפתח
מאמרים
ספרים
צרו קשר
ENGLISH